חלוקת זמנים בפרק הכמותי של ה-GMAT

//חלוקת זמנים בפרק הכמותי של ה-GMAT

לאחר שמכירים את הפרק הכמותי במבחן ה-GMAT מבחינת התוכן שלו, בין אם ע"י למידה עצמית או ע"י קורס GMAT, יש לעבור לשלב הסימולציות הממוחשבות ולתרגל התמודדות עם העבודה מול מחשב ומול לחץ זמן שמופעל עלינו. על מנת למקסם את הציוןן בפרק הכמותי של ה-GMAT מבחינת

ניהול הזמנים הנכון, מומלץ לעבוד לפי ההמלצות הבאות:

'כלל האצבע' הוא כמובן 2 דקות לשאלה, מחישוב פשוט של 75 דקות ל- 37 שאלות, וזאת גם כדי להקל את חישובי הקצב והזמנים וגם לקבל אומדן ממוצע על מצבנו. כמובן, שכאשר נתחיל לפתור מבחנים אדפטיביים, נוכל אחרי 2-3 מבחנים כאלו לדעת איפה אנחנו עומדים מבחינת הקצב, ולכמה שאלות אנחנו מצליחים להגיע עם די זמן ליישום פתרון מושכל. בהמשך ההכנה תהייה לכך השפעה על קבלת ההחלטות ואסטרטגיות הגישה במבחן האמתי. אולם, לכלל זה יש כמה סייגים חשובים, כפי שמוסבר ('ברושם ראשוני' במאמר צוללים לנבכי ה אלגוריתם האדפיטיבי של ה – GMAT) לשאלות הראשונות יש משקל רב יותר ולכן כדאי לקחת עוד קצת יותר זמן לווידוא של כמה דברים: נתוני השאלה הובנו במלואן, ההנחיה המדויקת של השאלה בוצעה, ושלא איבדנו ריכוז בעת סימון ואישור התשובה. יחד עם זאת, השאלות הראשונות הן ברמה ממוצעת, ולכן סביר להניח שנוכל להקדיש להן פחות מהזמן הממוצע לשאלה (2 דקות) גם לאחר "ווידוא ההריגה" מבלי להילחץ ולחשוב על תכנון הזמן יותר מדיי.

– נבחן ששואף "להפציץ" ציון (מי לא ???!!) צריך לקחת בחשבון כמובן שמהרגע שהוא מגיע לרמות הקושי הגבוהות, השאלות הופכות למורכבות הרבה יותר, הן מבחינת עומס ומורכבות הנתונים, הן מבחינת אורך הפתרון או מידת היצירתיות וההבנה המעמיקה הנדרשות להצלחה בהן, ומן הסתם, שהזמן שיידרש לשאלות אלה יהיה יותר מ-2 דקות.

התמהיל המומלץ :

– 1:30 – 1:45 דקות לשאלה בשאלות 1-8

– 1:45- 2:00 דקות לשאלות 9-14

– 2:15 – 2:30 דקות לשאלה בשאר השאלות

הערה: התמהיל הנ"ל הוא כללי כמובן, ולנבחנים שונים בקורס "תופרים" המלצות מדויקות יותר לפי מאפייניהם האישיים.

מתי "נוטשים" שאלה – במידה וניסינו לפתור השאלה כשהיִינו בריכוז ובפוקוס הנדרשים, אך הניסיון לא העלה דבר, נבדוק מה מצבנו בתוכנית הזמנים, ואם מצבנו טוב- נוכל להקדיש לשאלה זו מעט זמן נוסף ולתת לה עוד "צ'אנס" שבמהלכו ננסה להבין את נתוניה יותר ביסודיות, ולבוא FRESH לשאלה, כלומר, לא להתבסס על הפתרון הקודם או הניתוח הקודם, ובעיקר להיזהר מחישוביו (פעמים רבות פזיזות חישובית היא הגורם לטעות).
אולם אם הגענו ללופ שני זהה, כלומר, לאותה סדרת פעולות כמו בניסיון הפתרון הראשון- זהו הזמן המתאים להקדיש עוד 2 וחצי שניות לניחוש מושכל "מתובל" בתחושות בטן, ו- NEXT לשאלה הבאה. פרמטר נוסף שנלקח בחשבון בקביעת הציון הוא אורך הזמן שבו שהה הנבחן בשאלות השונות, שהרי אם נבחן אחד שפתר אותו מספר שאלות נכונות ובאותה התבנית כמו נבחן אחר, אולם הנבחן הראשון סיים את הפרק כ-5 דקות לפני השני, יש להסיק מכך שהנבחן הראשון הוא משמעותית יותר חזק (וכנראה גם יותר פזיז . . . ) והדבר ישתקף בציונו.

בהצלחה!

2017-05-12T07:26:59+00:00