מבחן אמיר”ם הוא מבחן מיון רמה באנגלית שנועד לבדוק את יכולת הבנת הנקרא של הנבחנים באנגלית אקדמית לטובת שיבוץ בקורסי אנגלית במהלך לימודים לתואר הראשון במוסדות להשכלה גבוהה. למרות חשיבותו והיותו כה נפוץ, רבים מחזיקים באמונות שגויות לגבי מה שנדרש כדי להצליח במבחן אמיר”ם.
קורס אמירם ב- TopPrep מרכז את כל הידע והתרגול הדרושים לך כדי להצליח במבחן אמיר”ם.
מיתוס 1: כל מי שיודע/ת אנגלית טוב יכול/ה להצליח במבחן אמיר”ם.
מציאות: במבחן אמיר”ם נבדקת אנגלית אקדמית, ששונה מאנגלית יומיומית.
גם מי שצופה בסדרות בלי תרגום או מדבר/ת שוטף ואפילו דוברי אנגלית שפת אם לא בהכרח יסתדרו עם האנגלית שמופיעה במבחן.
למשל, יש מילים שכל ילד או ילדה שגדלו בבית דובר אנגלית יודעים אבל לא בהכרח מי שלמדו אנגלית כשפה שנייה. לדוגמה: bib – סינר לתינוק.
לעומת זאת, יש מילים שגם דוברי אנגלית שפת אֵם לא מכירים אם הם לא שולטים באנגלית אקדמית. לדוגמה: qualitative – איכותני – מונח מתחום המחקר שמשמעו דבר שנבדק, נחקר או מוערך בשיטות שאינן כמותיות.
מיתוס 2: כל מה שצריך בשביל להצליח במבחן אמיר”ם זה אוצר מילים גדול.
מציאות: מוכרחים לשים לב לסדר המילים ולהבין איך הן מתקשרות זו לזו.
אם לא נשים לב לסדר המילים אלא רק לתוכנן, אנחנו עלולים לטעות בהבנת המשמעות.
דוגמה 1: אדם אוכל ≠ אוכל אדם
דוגמה 2:
I left the party early because my friends were angry with me.
≠
My friends were angry with me because I left the party early.
מיתוס 3: חייבים להכיר את כל המילים בשאלה כדי להצליח לפתור אותה.
מציאות: ניתן לפצות על פערי אוצר מילים על-ידי חשיבה לוגית והתמקדות במבנה המשפט.
לפעמים אוצר המילים יכול להיות גבוה ומאיים או סתם מבלבל ומטעה. עבודה נכונה עם הידע שברשותנו יכולה לעזור לנו להגיע לתשובה הנכונה גם אם לא הבנו כל מילה.
שאלה לדוגמה:
איזה מהמשפטים בתשובות משקף באופן הכי מדויק את הנאמר במשפט המקורי?
Karim Rashid is one of the most prolific designers of our times.
(1) Karim Rashid is the most prolific designer of our times.
(2) Karim Rashid is one of the most fruitful designers nowadays.
(3) One of the many prolific designers of our times is Karim Rashid.
(4) Of all the prolific designers, Karim Rashid is the best one.
גם אם אנחנו לא יודעים מה פירוש המילה prolific, אנחנו יודעים שקארים ראשיד הוא אחד המעצבים הכי prolific בזמננו.
תשובות 1, 3 ו-4 אמנם משתמשות במילה prolific אבל מעוותות את ההקשר שבו היא מופיעה.
תשובה 2 משתמשת בשם תואר אחר (fruitful) אבל משמרת את היחסים בינו לבין סביבתו: קארים ראשיד הוא אחד המעצבים הכי prolific – לא זה שהכי מכולם וגם לא סתם אחד מתוך הרבה.
לפיכך, אנחנו יכולים לדעת שתשובה 2 היא הנכונה גם בלי לדעת מה פירוש המילה prolific.
מיתוס 4: כשניגשים לשאלה, צריך לקרוא מיד גם את 4 התשובות.
מציאות: עדיף קודם כול לנסות לענות על השאלה בעזרת המידע הנתון ורק אז לעבור על התשובות.
התשובות השגויות נועדו לבלבל. היתקלות בהן בשלב מוקדם מדי במענה על השאלה עלולה להביא לבחירה בתשובה שגויה.
שאלה לדוגמה:
איזו מהמילים בתשובות מתאימה במקום הריק במשפט?
Even if they appear healthy, animals can carry germs that cause various __________.
(1) endeavors
(2) contentions
(3) fractures
(4) diseases
קריאת התשובות עלולה לבלבל ולהלחיץ, בעיקר אם אנחנו לא מכירים את כל אוצר המילים שמופיע בהן.
במקרה זה, תשומת לב למילים even (אפילו) ו-healthy (בריאים) גורמת לנו להבין שהמילה החסרה קשורה לחוסר בריאות. ואכן תשובה 4 עונה על ציפיותינו: diseases = מחלות.
מיתוס 5: כשיש קטע הבנת הנקרא, צריך לקרוא את כולו.
מציאות: לא רק שלא צריך לקרוא את כל הקטע, עדיף להימנע מכך.
קריאת כל הקטע מעמיסה על הזיכרון וחושפת אותנו למידע שמופיע בתשובות השגויות.
לכן מומלץ לקרוא רק את החלקים שבהן נמצאות התשובות לשאלות.
קטע לדוגמה:
Bingo is a game of chance that has its origins in the Italian lottery called Lo Giuoco del Lotto d’Italia. Established in 1530, that lottery is still played every Saturday in Italy. In the late 1770s, the game was introduced to France as “Le Lotto,” and was played by wealthy Frenchmen. It is during this period that the game developed into its classic version, with playing cards divided into vertical and horizontal rows, no two cards alike. The caller would announce the number of a small wooden, token—numbered from 1 to 90—drawn from a cloth bag. Players would cover the number if it appeared on their card. The first player to cover a horizontal row was the winner. In the 1800’s educational Lotto games became popular. A German Lotto game of the 1850s taught children their multiplication tables, others taught spelling and history.
The game reached North America in 1929, as a country fair game called “beano.” Players would mark their cards with beans and yell “beano” if they won. New York toy salesman Edwin S. Lowe renamed the game after he overheard someone accidentally yell “bingo” instead of “beano.” He began marketing “Bingo” with a set of 24 cards. A Catholic priest approached Lowe about using the game as a means of raising church funds, but it required a larger range of unique cards. Lowe hired a Columbia University math professor, Carl Leffler, to help him increase the number of combinations on bingo cards. By the end of 1930, Leffler had invented 6,000 different cards and is rumored to have gone mad.
Once Bingo began being played in churches, it grew increasingly popular. By 1934, an estimated 10,000 bingo games were played weekly, and today more than $90 million dollars are spent on bingo each week in North America alone
שאלה לדוגמה:
The main purpose of the text is to —
(1) compare different games of chance
(2) explain how the game of Bingo is played
(3) discuss the history of Bingo
(3) describe how games of chance developed
כדי להבין מה הרעיון המרכזי בקטע לרוב מספיק לקרוא את המשפט הראשון של כל פסקה, שבדרך כלל מציג את הרעיונות המרכזיים שבהם דנות הפסקאות. קריאה כזאת מונעת מאיתנו להיתקל בפרטים שוליים ועוזרת לנו לזקק את הרעיון המרכזי מתוך הכתוב.
כך, למשל, ניתן לסכם את הרעיונות המרכזיים של שלוש הפסקאות בקטע:
1. בינגו הוא משחק מזל ממוצא איטלקי
2. המשחק הגיע לצפון אמריקה ב-1929
3. בינגו נעשה פופולרי כשהתחילו לשחק בו בכנסיות
הנושא הכללי הוא משחק הבינגו וההיבט הספציפי שנדון בקטע הוא תולדות התפתחות המשחק. לפיכך, התשובה הנכונה היא 3.
מיתוס 6: בקטעי הבנת הנקרא, חשוב לקרוא את המשפט האחרון של כל פסקה.
מציאות: לרוב המשפט האחרון בפסקה לא מכיל סיכום אלא סתם עוד פרט.
קריאת המשפט האחרון היא מיותרת ועלולה סתם להסיח את הדעת ולבזבז זמן וריכוז.
לדוגמה, המשפט האחרון בפסקה הראשונה של הקטע על הבינגו אינו מציג מידע חשוב בנוגע למשחק זה אלא בכלל מספק דוגמה למשחק אחר מאותה קטגוריה שאליה הוא משתייך.
מיתוס 7: הפסקה האחרונה בקטעי הבנת הנקרא מסכמת את כל הקטע.
מציאות: הפסקה האחרונה לרוב אינה שונה מקודמותיה; גם היא מציגה היבט ספציפי של הרעיון המרכזי.
לדוגמה, בקטע על הבינגו, הפסקה האחרונה היא רק חולייה אחת בשרשרת הצגת שלבי התפתחות המשחק.
לפרטים נוספים על מבחן אמירם, מומלץ לקרוא על המבחן באתר המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.